<h1>האגודה — חולין</h1>
<h2>דף כא:</h2>
[חולין קי"ב ע"א] ככר שחתך עליה בשר אסור. ורבא אכיל ליה וקרי ליה חמר בשר. בספר המצות קטן פירש דמיירי בניצלית כל צורכה, ובאלפס הביא דברי האוסר ואף למאן דאסר (ככר) בשר [ככר] שרי ואף אי פלט האי גיסא ובלע גיסא אחרינא. במסכת כריתות [כ"א ע"ב] דם דגים שכינסו אסור אם אין בו קשקשים. דם אדם שפירש כגון שעל הככר גוררו של בין השיניים מוצצו ואינו חושש.
<h2>דף כב.</h2>
[חולין ק"ט ע"א] הלב קורעו ומוציא דמו. לא קרעו קורעו אחר בישולו פי' צלייתו אבל בישול לב בלא מליחה או בלא קריעה נאסר הלב כדפירש רבינו תם דהא דאמרינן פרק כיצד צולין [ע"ד ע"ב] שאני לב דשיע היינו לפי מעיקרא דלא ידע כבולעו כך פולטו אבל לב שנמלח ונקרע אין בו איסור כלל. ואם צלו (נראה לי בשלו) תרנגולת שלימ' ושהתה כדי מליחה והלב דבוק בתוכה מותרת דאין עוף שאין בו ששים מדם הלב. אבל אם חתיכת תרנגולת והלב בה בלא מליחה או בלא קריעה צריך ששים מדם הלב.
